×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים תרס״דטור
;?!
אָ
(א)  ביום חמישי של חול המועד שהוא הושענא רבה נוהגין שמרבין מזמורים כמו בי״ט ואומר קדושה רבה במוסף ומרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים לפי שבחג נדונין על המים והכל הולך אחר החתום וכל חיי אדם תלויין במים ויש נוהגין להתיר בו אגדו של לולבו סמך לדבר דכתיב כפת חסר ו׳ פי׳ ו׳ ימים יהיה כפות ולא יותר ומקיפין ז״פ ומרבים תחנונים על המים. (ב)  ונוטלין ערבה זכר למקדש שהיו מקיפין בו ביום בערבה ופליגי בה רבי יוחנן אמר יסוד נביאים הוא פי׳ נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי יסדום ולכך מברכין עליה ור׳ יהושע אומר מנהג נביאים היא פירוש מנהג בעלמא שנהגו כך ואין מברכין עליה ופסק רי״ף שאין לברך עליה דאסיקנא איבו הוה קאי קמיה דר״א בר צדוק ואייתי ההוא גברא ערבה קמיה חביט חביט ולא בריך קסבר מנהג נביאים הוא ואמנהג לא מברכינן ובעל העיטור כתב הא דלא בריך ר״א משום דיחיד הוא ויחיד אינו קובע ברכה לעצמו אבל צבור ודאי מברכין ורב שמואל בן חפני פסק כר׳ יוחנן שמברכין. וא״א הרא״ש ז״ל כתב ונהגו כרי״ף כתב גאון שיעור החבוט ב״פ בתפלת מוסף של יום ז׳ לפי שבתפלת התמיד אנו נוטלין הלולב ובתפלת המוסף של יום ההוא אנו נוטלין הערבה בפני עצמה ורש״י פי׳ חבוט (ונוהגים לכבות הנרות עם ההושענות לשמחה) לשון ניענוע והרמב״ם ז״ל כתב חובט בה על הקרקע או על הכלי ב״פ או ג׳ וכ״כ הרי״ץ גיאת. (ד)  וערבה זו צריכה שיעור וכמה שיעורה רב נחמן אמר ג׳ בדי עלין לחין ורב ששת אומר אפילו עלה אחת בבד אחד והלכתא כרב ששת אלא שכתב רב האי שמכוער הדבר עלה אחת בבד אחד. (ה)  ואינה ניטלת אלא בפני עצמו פי׳ שלא יאגד דבר אחר עמה אבל יש לו בידו דבר אחר אין לחוש. (ו)  ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב אפילו אם הגביה אותה ב״פ אחת לשם לולב ואחת לשם ערבה ורב נחמן אומר אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב אם הגביה אותה ב״פ ופסק הרמב״ם ז״ל דאין אדם יוצא בה ואבי העזרי פסק שיוצא בה ולזה הסכים א״א ז״ל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) ביום חמישישל ח״ה שהוא הושענא רבה נוהגים שמרבים מזמורים כמו בי״ט וכו׳ ומקיפין ז׳ פעמים זה מפורש במשנה פ׳ לולב וערבה (סוכה מה.) שביום השביעי היו מקיפין את המזבח ז״פ: (ב) ומה שכתב ויש נוהגים להתיר בו אגודה של לולב וסמך לדבר דכתיב כפת חסר כ״כ המרדכי בפרק לולב הגזול: (ג) ומה שכתב ונוטלין ערבה זכר למקדש עיקר נטילת ערבה זו הלכה למשה מסיני כדאיתח בפ׳ לולב וערבה (סוכה מד.) ומשמע התם שלא נאמרה הלכה אלא במקדש בלבד ומצותה במקדש להקיף בה כל שבעת הימים וחכמים תקנו ליטלה בגבולין ביום השביעי זכר למקדש וא״ת למה לא תקנו לנוטלה כל ז׳ כשם שתקנו בלולב כבר תירצו בגמרא לולב דאית ליה עיקר מן התורה שהרי יום ראשון הוא מן התורה אף בגבולין עבדינן ליה ז׳ זכר למקדש ערבה דלית ליה עיקר מן התורה בגבולין לא עבדינן שבעה זכר למקדש:
והטעם שקבעו יום ז׳ לערבה יותר מיום אחר נראה שהוא מפני שאותו היום היה מיוחד במקדש משאר הימים שאם חל יום שביעי להיות בשבת היה ערבה דוחה שבת משא״כ כשחל להיות בשאר הימים מפני כך כשרצו חכמים לקבוע בגבולים יום א׳ לנטילת ערבה קבעו היום המיוחד יותר לערבה שבמקדש והטעם שנטילת ערבה בז׳ דוחה שבת ולא בשאר ימים מפורש שם בגמ׳:
וכתב הר״ן בגמ׳ שקלי׳ וטרי׳ הא דתנן (סוכה מה.) בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת ואותו היום כלומר בז׳ מקיפין את המזבח ז״פ אי הוה האי היקף בלולב או בערבה ולפי מנהגינו עכשיו שמקיפין את התיבה בכל יום פעם אחת ובשביעי ז״פ משמע דסברי שאותו היקף היה בלולב דאי בערבה כיון שאין אנו עושין בערבה זכר למקדש אלא יום ז׳ בלבד לא היה לנו להקיף אלא בשביעי אבל אי הוה בלולב מתוך שהוטל עלינו חובה לעשות לולב זכר למקדש שבעה הנהיגנו להקיף בו זכר למקדש וכ״כ רש״י בתשובה ואף הרמב״ם כ״כ בפ״ז ולפי זה אף בשביעי של ערבה ראוי להקיף בלולב ולא בערבה עכ״ל ולא נהגו כן אלא להקיף ביום השביעי גם בערבה ואפשר שהטעם לעשות ככ״ע דלמ״ד דמקיפין בלולב אם נטל עמו ערבה אין בכך כלום וכן למ״ד מקיפין בערבה אם נטל עמה לולב אין בכך כלום:
(ד) ופליגי בה (שם מד:) ר״י אמר יסוד נביאים הוא וכו׳ שם: (ה) כתב הגאון שיעור החבוט ב׳ פעמים וכו׳ עד אנו נוטלין ערבה בפני עצמה כ״כ הרא״ש בפ׳ לולב וערבה בשם גאון ביאור דבריו דהא דאמרינן חביט חביט ולא בריך היינו כשנוטלה פעם א׳ וחובט ב׳ פעמים: (ו) ומה שכתב ורש״י פי׳ חובט לשון נענוע וכו׳ כלומ׳ ולענין מהו חבוט זה רש״י פירש שהוא נענוע והרמב״ם פי׳ שהוא חבטה ממש על הקרקע או על הכלי: (ז) וערבה זו צריכה שיעור וכמה שיעורה וכו׳ בפרק לולב וערבה (שם) וכתב הרא״ש שפסקו הגאוני׳ כרב ששת משום דהלכתא כוותיה באיסורי וכן פסק הרמב״ם והר״ן כתב וקי״ל כרב ששת ומיהו מסתבר דשיעור ארכה כשיעור אורך ערבה שבלולב שלא מצינו שהקלו בה בזה: (ח) ואינה ניטלת אלא בפ״ע שם מימרא דרבי אמי: (ט) ומה שכתב פי׳ שלא יאגוד דבר אחר עמה וכו׳ כ״כ הרא״ש וכ״נ מפי׳ רש״י: (י) ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב אפי׳ אם הגביה אותה ב׳ פעמים ור״נ אמר אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב אם הגביה אותה ב׳ פעמים ג״ז שם: (יא) ומה שכתב שהרמב״ם פסק דאין אדם יוצא בה בפ״ז ומ״ש שאבי״ה פסק שיצא בה בפסקי הרא״ש ובמרדכי פ׳ לולב וערבה ומ״ש ולזה הסכים הרא״ש שם וכתב עוד המרדכי שם בשם רבינו אפרים נראה הא דנהגינן שהחזן נוטל עוד ערבה אחרת עם ערבה שבלולב דאותה ערבה לא חשיבא כערבה אחרת דהא ס״ל לולב א״צ אגד ואם הוסיף על ד׳ מינים שבלולב ואגד עמהם לא עבר על בל תוסיף דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ומאחר דהכי הוא האגד כמאן דליתיה דמי והוי כמו ערבה שבלולב עכ״ל כ׳ ה״ר שלמה בן הרשב״ץ וז״ל ערבה ביום השביעי נראה בעיני שאינו יכול ליטול עם הלולב בשעה שהוא יוצא י״ח עד אחר שיברך ויטול וינענע בתחלה ואם נטלה עובר משום בל תוסיף ואחר הנענוע הראשון יכול הוא ליטלה עם הלולב וכ״ש בשעת הקפה וזה נלמוד ממה שאמר הרמב״ם שהמוסיף על ב׳ ערבות עובר על בל תוסיף וכן דעת הגאונים והרשב״א בתשובותיו וכן כל האחרונים ז״ל אע״פ שקצת מהראשונים חולקים ובענין ערבה של יום השביעי אמרינן דניטלת בפני עצמה ופירש״י שאינה נקשרת עם ד״א וקי״ל נמי דלולב א״צ אגד ובפרק ראוהו ב״ד אמרי׳ דלעבור בזמנו לא בעי כוונה ושלא בזמנו בעי כוונה וכל שעברה מצותו הוי כלאחר זמנו וכ״כ רבוותא ז״ל בפי׳ התם וכ׳ עוד נראה דגם אחר נטילה ונענוע צריך לתפוס הערבה לבדה להכיר שחובה היא וע״כ אמרו וניטלת בפני עצמה ובשעת החבטה שצריך לחבט בה משום מנהג נביאים יטלטלנה בפני עצמה ויצא בה ידי חובה ע״כ:
ומה שנהגו עכשיו שהמתעסקין בצרכי צבור מביאין הערבה כתב הר״ן בפרק לולב וערבה מפני שבזמן שבית המקדש קיים לא היה מביאה כל אחד בביתו אלא שלוחי ב״ד היו מביאים אותה לעזרה ושם נוטלין אותה ונשאר מנהג זה בידם אף בגבולין ומזה נתפשט המנהג שהשמש מביא ערבה ומוכר אותה לכל אחד ואחד:
כתב בהג״א פרק בני העיר בשם א״ז הושענא שבלולב וכיוצא בה אע״פ שנזרקת אין לפסוע עליה כתוב בהגהות מיימוניות בשם רא״ם דאסור להנות מן הערבה לאחר ברכה ונטילה אם לא התנה עליה מעיקרא דלכולי יומא אתקצאי למצותיה לאפוקי מאותם שצולין בהם תפוחים ובשר וריב״ק היה נוהג בערבה שהיה מתקן ממנה עצים לקולמוסים והיה מבער בהם חמץ בפסח כדאמרינן גבי עירוב הואיל ואיתעביד ביה חדא מצוה ליעבד ביה מצוה אחריתי וגם המרדכי כתב בסוף סוכה אסור ליהנות מערבה לאחר נטילתה אם לא התנה מתחלה דלכולי יומא איתקצאי ולפי שראיתי בני אדם צולין בשר ופירות בעצי ערבה לאחר נטילה כתבתי כן ע״כ:
מ״כ ראיתי ב״א שהולכין בשדה של עו״ג ברשות העו״ג וקוצצין ערבה להושענא רבה ונ״ל דשלא כדין הן עושין מדא״ר הונא להנהו אוונכרי כי גזיתו אסא לא תיגזון אתון וכו׳ והא דא״ר אשי התם כי אזל בארבא להנהו שיבשי דגופנא דתלו ביה קיטפי דעינבי וכו׳ מפרשי רבותי׳ משום הפקר דתלו להו לבר מפרדיסא שרי:
במרדכי פ׳ לולב הגזול כתב רבינו אביגדור כהן כשחל הושענא רבה באחד בשבת וקצצו עו״ג ערבה בשבת והביאו כשירה ולא אמרינן מצוה הבאה בעבירה היא והביא ראיה לדבר ובתשובת הרשב״א כתב על אחד שאמר לעו״ג מבע״י שיחתוך ערבה כדי שתהא מזומנת למ״ש והלך העו״ג בשבת למקום קרוב לעיר וחתך משם והיו שם רבים ויצא הקול בעיר שביום שבת היו קוצצין ערבה לצורך ישראל והשיב דמותרת היא דעו״ג במלאכתו הוא עסוק אבל יפה עשיתם להחמיר כיון שנעשה בפרהסיא ובמקום פרהסיא יש לחוש לרינון שעה:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144